יום בהיר אחד, כמו שמתחיל כל סיפור, הלכתי לבקר בכפר נוער לילדים שאינם יכולים לחיות בבית הוריהם מסיבות שונות. איני חושף את שם המוסד ולא את מיקומו, על מנת לא להצביע על הנערה שהחלטתי להיות לה לעזר. אומר רק שהמקום נמצא בפריפריה.
הרעיון שלי היה לתת לאותה נערה אפשרות להגיע לאיזור המרכז, לא רק לשעה שעתיים. נתתי אפשרות של בית פתוח. היא יכלה לבוא אלינו, לקבל חדר פרטי משלה, למספר ימים. ידעתי מראש וגם סיכמנו שמדובר על ימי החופשה מהלימודים בבית הספר, או מיום שישי עד מוצ"ש.
כמובן שהיא תשב לאכול איתנו, וגם תהיה לה גישה חופשית למטבח, להכין לעצמה כל דבר שהיא אוהבת גם בשעות שנח לה. אם היה צורך לכבס לה בגדים, או כל עניין אחר שהיתה צריכה לקבל בו עזרה עמד לרשותה ממש כמו לבת שלנו. רק דבר אחד לא בא בחשבון, כסף. היא צריכה להסתדר לקניות או בילוי עם הכסף שקבלה מכפר הנוער, או מהבית, או מעבודה מעבר לשעות הלימודים.
לאחר שהתחלנו להכיר אותה ולבטוח בה, היא קבלה גם מפתח, שתוכל להכנס ולצאת כרצונה. (ללא אפשרות להביא חברים)
עם הזמן שכנענו אותה, ובסוף התיכון היא התגייסה לצה"ל לשרות מלא. (מהצבא היא מקבל עזרה, כך שראינו אותה פחות, אך הקשר נשמר)
גם לאחר הצבא לא הפסקנו לתת לה בית פתוח, ובאחד הימים קבלנו ממנה הזמנה לחתונה. כמובן שהלכנו. אני רוצה להגיד לכם שזה היה יום מאוד מיוחד בחיי. סוג של אושר שלא חשים כשקונים מכונית חדש, או נכנסים לבית חדש.
לא בקשנו ממנה להגיד תודה, למרות ששמענו ממנה הרבה תודות. באחד מימי הולדת היא קבלה מאתנו מתנה, את המצלמה הראשונה שלה.
כיום אני שמח שהיתה לי את האפשרות להכיר אדם שלא פוגשים כל יום. אני מאחל לכם את אותה שמחה ואותו אושר מיוחד שכנראה ימשיך שנים רבות למרות שהיא ממש כבר לא זקוקה לעזרתנו. מי יודע. אולי עוד יום אחד נזדקק לעזרה ממנה. שהרי בחיים כמו בשיר, אנחנו נמצאים על גלגל ענק.
זה לא סיפור. כל מילה אמת ולקוחה מהמציאות. אם יש באפשרותכם קחו יוזמה. גם אם לא יצליח לכם טוב בפעם הראשונה, אל תוותרו ונסו שוב. אני מתאר לעצמי שלא עם כל אחד זה אותו הדבר.
עכשיו, בהזדמנות קרובה, אתן בית פתוח לנער או נערה בשנית.
אה. שכחתי לציין שתצטרכו לעבור את אישור מנהל/ת המוסד בו הילד חי. אם זה מפחיד אתכם, אתם עצמכם בבעיה וצריך שמשהוא יעזור לכם. (נפשית)
שיהיה לכם בהצלחה רבה.
vago50ster@gmail.com
